אחריות דירקטורים בחברה פרטית ובכלל

דירקטור בחברה היא משרה נחשקת ומבוקשת. השכר גבוה יחסית להשקעה הנדרשת. אפילו השר לשעבר, יוסי שריד, עם כל הרקע הציבורי שלו, ביקש להתמנות לדירקטור בבנק לאומי. בקשתו נדחתה ללא נימוקים. רבים כמותו עומדים בתור להתקבל לבנק או לחברה ציבורית אחרת.

יש דירקטורים לא מעטים שמרגישים חובת נאמנות אישית לבעל החברה ולא לאינטרס הציבורי והעסקי של החברה. נוהגים בהם כמו בובה על חוט.

כך הם שומרים על משרתם לאורך שנים מבלי החשש להחלפתם באחרים. היושרה האישית, הערכית והמקצועית נכנעת לתכתיב הבעלים. זה המתכון הפסול שגורם לקבלת החלטות נפסדות שמביאות את החברה על פי התהום.

מתי אנו הציבור יודעים שדירקטורים מעלו באמון שניתן להם, לא תפקדו כנדרש והיו למעשה שותפים לקריסת חברות?

רק כאשר סיפור הקריסה מתפרסם ברבים, פותחים בחקירה, מתברר שאין כספים לשלם משכורות לעובדים וחובות לספקים, שאגרות החוב שבאמצעותם גייסו כספים הפכו לאג"ח זבל, שהדירקטורים שתקו והצביעו לפי רוח המפקד שבשיא חוצפתו, מבקש מנושיו להתחשב בו ולהגיע להסדר חוב נוח.

המחוקק הפנים שכך לא יכולה להתנהל חברה. דירקטור לא יכול לרחוץ בניקיון וליהנות רק מכיבודים ומעמד ללא חובות ונטילת אחריות. הדירקטור הוא אורגן בלתי נפרד מנושאי משרה אחרים בחברה כמו מנכ"ל ובעלי מניות. החוק רואה בו כפועל מטעם החברה לכל דבר ועניין.

לפי החקיקה, לחברה יש אחריות ישירה בתחום הנזיקין לכל עוולה שבוצעה על ידי האורגנים שלה.

בדומה, אין בייחוס של כוונה או פעולה של אורגן לתאגיד גריעה מהאחריות האישית שהאורגן היה חייב בה לולא הייחוס.

הדירקטור הוא חבר בדירקטוריון החברה שהנו גוף של מספר אנשים הממונים או נבחרים לצורך פיקוח והתוויה של דרך פעולת החברה והם הסמכות הניהולית הגבוהה ביותר.

בחברות הנסחרות בבורסה או שמניותיהן הונפקו לציבור לפי תשקיף ובחברות פרטיות העוסקות במסחר באגרות חוב קיימים תנאים ברורים למינוי אדם לתפקיד דירקטור.

חובות דירקטורים בחברה פרטית

החקיקה קובעת שלנושאי המשרה בחברה יש כלפיה חובת זהירות כאמור בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.

הדירקטור לפי החקיקה צריך לפעול ברמת מיומנות שבה היה נוהג נושא משרה סביר בנסיבות דומות ובאותה עמדה, לרבות נקיטת אמצעים סבירים לצורך קבלת מידע הרלבנטי לכדאיות העסקה שהוא אמור לאשר או של פעולה אחרת הנעשית מתוקף תפקידו.

בדומה קובע הדין כי לכל דירקטור קיימת חובת אמונים כלפי החברה. החובה כוללת התחייבות לפעול בתום לב, הימנעות מפעולות שיש בהן ניגוד עניינים, הימנעות מניצול הזדמנויות עסקיות של החברה לטובת רווח אישי או לאדם אחר, הימנעות מתחרות עם החברה וגילוי ומסירת כל מידע ומסמך הנוגעים לה.

במידה והופרה חובת האמונים על ידי הדירקטור יחולו על הפרה זו כל הכללים הרלבנטיים לפי דיני החוזים בשינויים המחייבים. בדומה יש בהתנהגות זו גם כדי להוות הפרה של ההתקשרות עם התאגיד ובסמכות התאגיד להגיש תביעה לפיצויים בגינה.

החברה יכולה להגיש את התביעה גם נגד אדם אחר אם אותו הפרט ידע על הפרת חובת האמונים של הדירקטור.  

בפסק הדין ת"א 2193/06 מתוק אפרים ובניו בע"מ נ' רמי אביבי בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל תביעה שחברה ציבורית הגישה נגד דירקטור שכיהן בחברה ציבורית בטענה שהוא אחראי לנזק שנגרם לחברה בעקבות חוב בלתי מובטח של חברת הבת שעומד על חמישה מיליון שקלים.

שלוש התובעות הראשונות במקרה זה היו חברות פרטיות שעסקו באריזה, יבוא והפצה של מוצרי מזון לרשתות שונות שנוהלו על ידי משפחה אחת. התובעת הרביעית הייתה חברה ציבורית שנסחרה בארה"ב. הנתבעת הרביעית ביטחה את הדירקטורים בחברה הציבורית.

לטענת המפרק שלוש החברות הפרטיות התפרקו ריקון הקופות על ידי בני המשפחה תוך עשיית מעשי מרמה, כאשר פעילותו של חברות פרטיות אלו לא הופרדה מזו של החברה הציבורית.

הנתבעים הראשון והשלישי כיהנו כדירקטורים מקרב הציבור בחברה הציבורית ולפי הטענה הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם כשלא הפעילו אמצעי ביקורת ופיקוח יעילים.    

החוק מכיר באפשרות לקיומה של חברה פרטית בה מכהן פרט אחד כבעל מניות, דירקטור וכן בתפקיד מנהל החברה. מבנה זה אומנם נפוץ בחברות משפחתיות ובבתי עסק קטנים אך גם בתאגידי ענק שפועלים בתחום הניהול או האחזקות אז חברת האם משמשת בתפקידים אלו.

הרמת מסך מעל דירקטורים של חברה

חברה בע"מ או חברה בעירבון מוגבל היא חברה שניתן להיפרע ממנה עד לסכום הראשוני שהושקע על ידי בעלי המניות שלה מלבד במקרים חריגים אז מתאפשר לייחס להם חובות של החברה בהליך של הרמת מסך ההתאגדות.

בפסק הדין ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, דן בית המשפט העליון בהרמת מסך ההתאגדות גם מעל דירקטורים.

במקרה דנן, המערער וגרושתו הקימו חברה שעד שלב מסוים המערער היה דירקטור בה אך גם לאחר מכן המשיך להיות מעורב. לטענת המשיבים העסק התנהל ללא הפרדה מהעניינים המשפחתיים ולכן ניתן לחייב את המערער בחובות החברה. המערער טען כי כל עסקי החברה נוהלו על ידי אשתו.

בית המשפט העליון בראשות כבוד השופט אליקים רובינשטיין קבע כי ניתן לבצע הרמת מסך גם לגבי דירקטורים של החברה שמנהלים אותה למעשה, גם אם לא יהיה קשר משפטי בינם לבין החברה.

התנאים המאפשרים לבית המשפט לפי חוק החברות לבצע הרמת מסך הם שימוש באישיות הנפרדת של החברה בצורה שיש בה כדי לקפח נושה או להונות אדם או לחילופין בצורה שמסכנת את תכלית החברה ואת היכולת שלה לפרוע את חובותיה. כל זאת כאשר התנהגות זאת נעשתה במודע ותוך תשומת לב לחובות והאחזקות שלו בתאגיד.

פסק דין בר"ע 2683/06 ת.קווי תקשורת בע"מ נ' א.י. אנרגיה השרון בע"מ עסק בבקשה לרשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשה לביטול עיקול כספים של המבקשת. המשיבה הראשונה היא הזוכה בתיק הוצאה לפועל שנפתח למימוש שטר שניתן על ידי החייבת בערבות המשיב השלישי.

המערערת בבקשה לביטול טוענת כי ישנה הפרדה ברורה בינה ובין החייבים ולא הוכח קשר בינה לחייבת, בניגוד לטענה לפיה יש ביניהם קשר משפחתי ולכן אין לבצע הרמת מסך.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות כבוד השופטת יהודית שטופמן דוחה את הערעור וקובע שבית המשפט רשאי לפי הלכה קודמת בפסק הדין דלתות חמדיה להרים את המסך גם מעל דירקטורים שמנהלים למעשה את החברה ללא קשר משפטי ושניתן לפי אותה דוקטרינה גם להעביר אחריות למי שהיו נוהגים המנהלים לפעול לפי הוראותיו.

במקרה הנדון הבקשה נדחתה משום שלא צורפו הראיות המתאימות לטענה שלא קיימת הפרדה בין הצדדים.

ביטוח דירקטורים

בגלל העובדה שהדירקטורים חשופים לתביעות משפטיות בגין הפרה של חובת הנאמנות והזהירות הם נוהגים להגן על עצמם באמצעות ביטוחים מיוחדים. החברה משלמת פרמיה לחברה הביטוח. היא בעלת הפוליסה. במקרה של תביעה כנגד דירקטור החברה המבטחת מכסה את עלויות המשפט ותוצאותיו בתחום הנזיקין.

אופציה נוספת היא הבטחה של החברה לשפות את הדירקטור למקרה שייתבע בעתיד בגין הפרת חבותו.

הדירקטור מרגיש מוגן בכל מקרה. ההגנה הזו עלולה להרדים אותו על משמרתו ולגרום לו להפר את חובותיו כנושא משרה.

זו הסיבה שרשות ניירות ערך יזמה תיקון לחוק יעול הליכי אכיפה ברשות לניירות ערך שנכנס לתוקף בפברואר 2011. שם נקבע בין השאר כי חל איסור לבטח ולשפות נושא משרה במישרין ובעקיפין כנגד עיצום כספי שהוטל עליו בגין רשלנותו. במילים אחרות, דירקטור יהיה חייב לשלם מכיסו אם כך יפסוק בית המשפט.

לפני כשנה הוגשה עתירה לבג"צ (38831) על ידי איגוד תעודות הסל ואיגוד חברי הבורסה לניירות ערך בדבר חוקיותו של חוק יעול האכיפה בכל הקשור לשיפוי וביטוח נושאי משרה.

בג"צ דחה את העתירה ופסק בזו הלשון: "במקרה שלפנינו טרם הוחל ביישום הסדרי חוק האכיפה המנהלית וממילא כל פגיעה בזכויותיהם של העותרים היא רחוקה ותיאורטית... מוקדם להניח כי שיקול דעתם של גופי האכיפה יופעל באופן שיגרום לפגיעה בפועל בזכויות חוקתיות. משכך, העתירות נדחות על הסף".

יש לך שאלות לגבי אחריות הדירקטורים בחברה פרטית? רוצה להתייעץ?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה בתחום!