תמונות מצב: דמי אבטלה לעצמאים

דמי האבטלה המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי מספקים לעובדים שכירים שאיבדו את מקום עבודתם רשת ביטחון הכרחית, המסייעת להם במשך תקופה של כמה חודשים (בהתאם לגילו של השכיר) עד שימצאו משרה חדשה.

מי שאינם נהנים מרשת ביטחון שכזו הם העצמאים - 207 אלף עובדים הפועלים בישראל כעסק של אדם אחד, ועוד 177 אלף עצמאים המעסיקים עד ארבעה עובדים.

אלה אינם זכאים לתשלום דמי אבטלה כאשר העסק שלהם נסגר, על אף שהם משלמים לביטוח הלאומי שיעור גבוה של 17.95% מהכנסתם, בהשוואה ל-7.4% שמשלם עובד שכיר - כאשר את היתרה מפריש עבורו המעסיק.

כבר לפני כ-30 שנה החלה לשכת העצמאים בישראל (להב) להעלות את הדרישה לחקיקה של דמי אבטלה למובטלים.

מולם ניצבו מאז המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר, שהובילו את ההתנגדות לחקיקה כזו מצידה של המדינה. הטענה העיקרית שעליה ביססו גופים אלה את התנגדותם היתה כי אישור דמי אבטלה לעצמאים אינו מוצדק מכיוון שהעצמאים שולטים בתעסוקתם ובהפסקתה.

עוד טענו האוצר והביטוח הלאומי כי אם וכאשר יאושרו לעצמאים דמי אבטלה, הם עלולים לנצל זאת למניפולציות שיאפשרו להם להונות את רשויות המס.

משרד הרווחה ומשרד הכלכלה (לשעבר התמ"ת) תמכו במשך רוב השנים בחקיקת דמי אבטלה לעצמאים, אולם לא הצליחו להתגבר על ההתנגדות העיקשת של המוסד לביטוח הלאומי ומשרד האוצר.

המוסד לביטוח לאומי אמנם הסכים לאחר שנים ארוכות של מאבקים לאפשר זכאות לדמי אבטלה לעצמאים שהעסק שלהם חוסל לחלוטין, אך גם ויתור מוגבל זה הותנה בכך שהעצמאים יפרישו לענף האבטלה בביטוח הלאומי 1% מהכנסתם - פי ארבעה מהשיעור שמפרישים השכירים ממשכורתם. בגלל התניות אלו סירבה לשכת העצמאים לבסוף להצעת הביטוח הלאומי.

במצב העניינים הקיים המדינה אמנם חוסכת כמה מאות מיליוני שקלים בשנה, אך חיסכון זה מושג במחיר של פגיעה ברווחתם של עצמאים שנאלצו לסגור את העסק שלהם ונותרים ללא הכנסה.

סביר להניח שרבים מהעצמאים שנקלעים למצב כזה לא יוכלו, גם אם ירצו בכך, להקים עסק חדש - ובכך תימנע יצירתם של מקומות עבודה חדשים ותיפגע הצמיחה הכלכלית במשק.

בחירות 2015 - תחילת המפנה?

כבר ב-2011 קיבלה הממשלה החלטה עקרונית "למצוא פתרון לעצמאי שאיבד את העסק שלו", אך החלטה זו לא תורגמה מאז לצעדים מעשיים כלשהם.

הזדמנות לשינוי המצב נוצרה עם תחילתה של מערכת הבחירות לכנסת ה-20. ראשי מפלגות רבים, בהם בנימין נתניהו, יצחק הרצוג ומשה כחלון, הבטיחו להביא לחקיקת דמי אבטלה לעצמאים.

עכשיו נותר לראות אם נתניהו שנבחר מחדש לראשות הממשלה וכחלון שמונה לשר האוצר ונתפש כמי שעשוי להיות שר אוצר חזק ועצמאי יותר מקודמיו, יפעילו את כובד משקלם הפוליטי כדי להגשים את הבטחותיהם - או שיהיה זה בסך הכל עוד מקרה אחד מרבים שבו פוליטיקאים מפזרים הבטחות כדי לקושש עוד כמה קולות ולאחר מכן "שוכחים" לקיים את מה שהבטיחו לבוחרים ערב הבחירות.

בינתיים נראה כי הגורמים שדחפו לחקיקת דמי אבטלה לעצמאים אינם מתכוונים להמתין בסבלנות לקיום ההבטחות, והם פועלים לשלב חקיקה כזו כבר בתקציב המדינה הקרוב.

על הפרק עומדות כרגע שתי הצעות חוק מתחרות, המציעות דרכים שונות לטפל בבעיה - אחת שתזכה כנראה לתמיכת הקואליציה, והשנייה שמגיעה מספסלי האופוזיציה.

שתי הצעות חוק מתחרות

את הצעת החוק הראשונה מקדם חבר הכנסת אלי כהן ממפלגת כולנו שבקואליציה, יחד עם לשכת העצמאים, והיא אמורה להיהפך להצעת חוק ממשלתית.

על פי הצעה זו תוקם קרן ייעודית לתשלום דמי אבטלה לעצמאים שסגרו את העסק, שאותה יוכלו לתבוע לא יותר משלוש פעמים במהלך חייהם - בתנאי שעבדו כעצמאים לפחות שנתיים לפני כן.

העצמאים יקבלו את דמי האבטלה במשך תקופה של חצי שנה, והמימון לתשלומים אלו יגיע מתשלום שייגבה מהעצמאים, מהביטוח הלאומי ומתקציב המדינה.

הצעת החוק המתחרה, שאותה מקדמת חברת הכנסת מרב מיכאלי מהמחנה הציוני, היא יוזמה של לשכת יועצי המס.

הצעה זו היא שאפתנית יותר, ואמורה לכלול מענה גם לעצמאים שסבלו מאובדן הכנסה מסיבות נוספות מלבד סגירת העסק, כמו מחלה של בעל העסק או לידה של בעלת העסק.

אם יעבור את כל שלבי החקיקה, החוק ישווה את הזכויות הסוציאליות של העצמאים (שיוציאו לעצמם תלוש שכר) ואת התקרות להפקדות לפנסיה ולתגמולים לאלו שמהן נהנו עד היום השכירים.

על הצעת החוק של מיכאלי חתומים גם יו"ר ועדת הכספים הנכנס (שמתוקף תפקידו מחזיק בהשפעה רבה על תהליך החקיקה של תקציב המדינה), חבר הכנסת משה גפני  ממפלגת יהדות התורה, וכן חברי הכנסת גילה גמליאל מהליכוד ועופר שלח ממפלגת יש עתיד.

כמה זה יעלה למשק?

על פי סקירה שהגיש למשרד האוצר היועץ הכלכלי של לשכת העצמאים, ד"ר רובי נתנזון, העלות השנתית של תשלומי אבטלה במצב שבו שיעור האבטלה במשק הוא 6% תהיה כ־881 מיליון שקל (שיעור האבטלה בפברואר האחרון היה 5.3%).

מתוך סכום זה צפויה המדינה לקבל בחזרה 134 מיליון שקל בשנה מהעצמאים, שיחויבו להפריש 0.25% מהכנסתם לביטוח אבטלה, כך שעלותה הצפויה של הצעת החוק של ח"כ כהן לקופת המדינה במונחי נטו היא כ-750 מיליון שקל בשנה.

העלות המדויקת של הצעת החוק שמקדמת ח"כ מיכאלי אינה ידועה בינתיים, אך מאחר שמדובר בחקיקה מקיפה יותר - שחורגת מעבר לעניין דמי האבטלה ומקנה לעצמאים חבילת זכויות סוציאליות המקבילה לזו שמקבלים העובדים השכירים - ניתן להניח ברמה סבירה של ודאות כי עלות זו תהיה גבוהה במידה משמעותית מעלותה של הצעת החוק המתחרה.

גם העצמאים יידרשו לשלם יותר על פי הצעת החוק של ח"כ מיכאלי, שכן מלבד הפרשה לביטוח אבטלה יהיה עליהם להפריש סכומים נוספים לטובת קרן פנסיה ותגמולים.

מי יתמוך, מי יתנגד

שר האוצר הנכנס משה כחלון אמנם מחויב לתמוך בהצעת החוק שמקדם ח"כ כהן ממפלגתו, אולם דרג הפקידות המקצועית במשרד האוצר צפוי להערים קשיים ולהתנגד להוספת הוצאה של קרוב למיליארד שקל לבסיס התקציב.

במשרד האוצר נאחזים בעובדה שדמי אבטלה לעצמאים אינם נהוגים ברוב המכריע של מדינות העולם - אירלנד היא יוצא הדופן המוכר ביותר.

מאידך, מתעלמים מכך שבחלק מהמדינות המפותחות קיימות תוכניות נרחבות המעניקות סיוע לעצמאים, שחלקן כוללות גם סיוע כספי לבעל עסק שנאלץ להפחית במידה משמעותית את מספר שעות העבודה שלו, בין אם בשל הרעה בתנאים העסקיים או בשל מחלה שלו או של קרוב משפחתו.

גם אם פקידי האוצר לא יצליחו למנוע מאחת משתי הצעות החוק לעבור את כל שלבי החקיקה, הם עשויים להשיג במשא ומתן עם יוזמי החוק פשרה שתביא לדילול תוכן החוק, כך שעלותו השנתית למדינה תהיה נמוכה יותר.

חשוב לקרוא: שאלות ותשובות נפוצות בנושא דמי אבטלה

מנגד מצביעים הגורמים המקדמים את שתי הצעות החוק על כך שגם דמי האבטלה שמקבלים העובדים השכירים בישראל אינם מכוסים באופן מלא על ידי ההפרשה בשיעור של 0.25% מהשכר, וזוכים למימון משלים שמעביר המוסד לביטוח לאומי מסעיפים אחרים בתקציבו.

העלות התקציבית הנוספת שתושת על המוסד לביטוח לאומי ועל תקציב המדינה הכרחית ומוצדקת, לטענתם, מפני שרק כך ניתן יהיה לשים קץ לאפליה ולחוסר השוויון שמהם סובלים העצמאים כיום ביחס לעובדים השכירים (וגם ביחס לתאגידים הגדולים שנהנים מתמריצים רבים, בין היתר במסגרת חוק עידוד השקעות הון, ומפעילים תכנוני מס אגרסיביים המפחיתים עוד יותר את תשלומי המסים שלהם למדינה).

התומכים בהצעות החוק מצביעים גם על חשיבותו של מגזר העסקים הקטנים לכלכלה ולתעסוקה, שעליה אין חולקים גם במשרד האוצר, ומקווים לזכות גם בתמיכתו של שר הכלכלה הנכנס אריה דרעי מש"ס, שבמשרדו פועלת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

ארוכה הדרך לספר התקציב...

בסך הכל נראה כי הסיכויים לכך שהכנסת תחוקק חוק שיסדיר דמי אבטלה לעצמאים גבוהים כיום יותר מכפי שהיו אי פעם בעבר.

קשה יותר לחזות איזו משתי הצעות החוק תשרוד את מירוץ המכשולים של תהליך החקיקה. לכאורה נהנית הצעת החוק של ח"כ כהן מיתרון מובנה מאחר שכהן הוא חבר הקואליציה, ולכן הצעתו צפויה לזכות בתמיכת הממשלה, וכן מפני שעלותה צפויה להיות נמוכה יותר, אולם לטובת הצעת החוק של ח"כ מיכאלי פועלת תמיכתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני.

יתכן גם שבסופו של דבר ימליץ גפני לשלב את שתי הצעות החוק לחוק אחד. כך או כך, העובדים העצמאים בישראל קרובים כיום להישג היסטורי שכמעט ואין לו מקבילות במדינות אחרות.

עדכון: 1/7/2015

מליאת הכנסת אישרה היום (1/7/15) בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי אבטלה לעצמאיים) שהוגשה על ידי חברי הכנסת אלי כהן ורועי פולקמן מסיעת כולנו, לפיה עובדים עצמאיים יהיו זכאים לדמי אבטלה. ההצעה עברה בתמיכת 77 ח"כים ללא מתנגדים וכעת תועבר לוועדת העבודה והרווחה להמשך טיפול.

מנוסח הצעת החוק שהוגשה עולה כי עצמאי יוכר כמובטל לאחר שימסור תצהיר מאומת על ידי עורך דין או רואה חשבון, בליווי של אישור רשמי מאת רשות המסים המעיד על סגירת העסק.

בכפוף לכך יוכל העצמאי להיות זכאי ל-3 תקופות תשלום של דמי אבטלה לכל היותר לאורך שנות פעילותו ועד לגיל פנסיה.

עוד עולה מהצעת החוק שעברה בקריאה טרומית כי הזמן המינימאלי בין תשלום דמי אבטלה אחד למשנהו יהיה לכל הפחות 3 שנים. בהתאם לכך, נוצרת לעצמאים זכאות לדמי אבטלה לאחר תקופת עבודה של 25 חודשים מתוך 36 חודשים שקדמו. עוד עולה כי תוקם קרן אבטלה ייעודית לצורך תשלום דמי האבטלה.

פורטל זכויות העובדים מברך על המהלך ההיסטורי - זהו צעד חשוב לטובת ציבור העובדים העצמאים ובעלי העסקים הקטנים בישראל.

בואו לדבר בנושא בפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!